×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא בבא מציעא ס״ב:גמרא
;?!
אָ
וּבְדִינֵינוּ אֵין מַחְזִירִין מִמַּלְוֶה לְלֹוֶה אֲמַר לֵיהּ אִינְהוּ בְּתוֹרַת זְבִינֵי אֲתָא לִידַיְיהוּ. אֶלָּא כֹּל שֶׁאִילּוּ בְּדִינֵיהֶן דְּקָאָמַר רַב סָפְרָא מַאי אֲתָא לְאַשְׁמוֹעִינַן הָכִי אֲתָא לְאַשְׁמוֹעִינַן כֹּל שֶׁאִילּוּ בְּדִינֵיהֶן מוֹצִיאִין מִלֹּוֶה לְמַלְוֶה בְּדִינֵינוּ מַחְזִירִין מִמַּלְוֶה לְלֹוֶה וּמַאי נִיהוּ בְּרִבִּית קְצוּצָה וְכִדְרַבִּי אֶלְעָזָר. כֹּל שֶׁאִילּוּ בְּדִינֵיהֶם אֵין מוֹצִיאִין בְּדִינֵינוּ אֵין מַחְזִירִין רִבִּית מוּקְדֶּמֶת רִבִּית מְאוּחֶרֶת.: כֵּיצַד לָקַח הֵימֶנּוּ חִטִּים בְּדִינַר זָהָב הַכּוֹר וְכֵן הַשַּׁעַר וְכוּ׳.: וְכִי אֵין לוֹ יַיִן מַאי הָוֵי. וְהָתַנְיָא אֵין פּוֹסְקִין עַל הַפֵּירוֹת עַד שֶׁיֵּצֵא הַשַּׁעַר יָצָא הַשַּׁעַר פּוֹסְקִין אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לָזֶה יֵשׁ לָזֶה. אָמַר רַבָּה מַתְנִיתִין בְּבָא לָחוּב בִּדְמֵיהֶן עָסְקִינַן. וְכִדְתַנְיָא הֲרֵי שֶׁהָיָה נוֹשֶׁה בַּחֲבֵירוֹ מָנֶה וְהָלַךְ וְעָמַד עַל גּוֹרְנוֹ וְאוֹמֵר תֵּן לִי מְעוֹתַי שֶׁאֲנִי רוֹצֶה לִיקַּח בָּהֶם חִטִּים אָמַר לוֹ חִטִּים יֵשׁ לִי שֶׁאֲנִי נוֹתֵן לְךָ צֵא וַעֲשֵׂה עָלַי כְּשַׁעַר שֶׁל עַכְשָׁיו וַאֲנִי אַעֲלֶה לְךָ כׇּל שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ אָסוּר דְּלָאו כְּאִיסָּרוֹ הַבָּא לְיָדוֹ דָּמֵי. א״לאֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי אִי דְּלָא כְּאִיסָּרוֹ הַבָּא לְיָדוֹ מַאי אִירְיָא אֵין לוֹ אפי׳אֲפִילּוּ יֵשׁ לוֹ נָמֵי אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי מתני׳מַתְנִיתִין כִּדְתָנֵי רַב סָפְרָא בְּרִבִּית דְּבֵי רַבִּי חִיָּיא. דְּתָנֵי רַב סָפְרָא בְּרִבִּית דְּבֵי ר׳רַבִּי חִיָּיא יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁהֵם מוּתָּרִין וַאֲסוּרִין מִפְּנֵי הַעֲרָמַת רִבִּית כֵּיצַד אאָמַר לוֹ הַלְוֵינִי מָנֶה א״לאָמַר לוֹ מָנֶה אֵין לִי חִטִּין בְּמָנֶה יֵשׁ לִי שֶׁאֲנִי נוֹתֵן לָךְ נָתַן לוֹ חִטִּין בְּמָנֶה וְחָזַר וּלְקָחָן הֵימֶנּוּ בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבַּע סֶלַע מוּתָּר וְאָסוּר לַעֲשׂוֹת כֵּן מִפְּנֵי הַעֲרָמַת רִבִּית. הָכָא נָמֵי כְּגוֹן דְּאָמַר הַלְוֵינִי שְׁלֹשִׁים דִּינָרִים אֲמַר לֵיהּ שְׁלֹשִׁים דִּינָרִים אֵין לִי חִטִּין בִּשְׁלֹשִׁים דִּינָרִים יֵשׁ לִי שֶׁאֲנִי נוֹתֵן לָךְ נָתַן לוֹ חִטִּין בִּשְׁלֹשִׁים דִּינָרִים וְחָזַר וּלְקָחָם הֵימֶנּוּ בְּדִינַר זָהָב אִי אִית לֵיהּ חַמְרָא לְלֹוֶה דְּיָהֵיב לֵיהּ בִּשְׁלֹשִׁים דִּינָר בפֵּירָא הוּא דְּקָא שָׁקֵיל מִינֵּיהּ וְלֵית לַן בַּהּ וְאִי לָא כֵּיוָן דְּלֵית לֵיהּ חַמְרָא וַדַּאי מִשְׁקַל זוּזֵי מִינֵּיהּ מִחֲזֵי כְּרִבִּית. אֲמַר לֵיהּ רָבָא אִי הָכִי תֵּן לִי חִיטַּי דְּמֵי חִיטַּי מִבְּעֵי לֵיהּ תְּנִי דְּמֵי חִיטַּי שֶׁאֲנִי מוֹכְרָן שֶׁמְּכַרְתִּים לָךְ מִבַּעְיָא לֵיהּ תְּנִי שֶׁמְּכַרְתִּים לָךְ הֲרֵי חִטֶּיךָ עֲשׂוּיוֹת עָלַי בשלשי׳בִּשְׁלֹשִׁים דִּינָרִין מֵעִיקָּרָא נָמֵי הָכִי אוֹקְמִינְהוּ עִילָּוֵיהּ הָכִי קָאָמַר לֵיהּ בִּדְמֵי חִטֶּיךָ שֶׁעָשִׂיתָ עָלַי בִּשְׁלֹשִׁים דִּינָר. הֲרֵי לָךְ אֶצְלִי בָּהֶן יַיִן וְיַיִן אֵין לוֹ וְהָא בְּדִינַר זָהָב הַכּוֹר וְכֵן הַשַּׁעַר קָתָנֵי אֶלָּא אָמַר רָבָא כִּי שָׁכֵיבְנָא רַבִּי אוֹשַׁעְיָא נְפַק לְוָותִימהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
לקח הימנו חטין בדינר זהב הכור – רש״י פירש דמקח חטין הוי היתר אע״פ שאין לו חטים כיון שנתן לו מעות ולא קאי אסור אלא איין ונקט רישא לרבותא דסיפא דיין אסור אע״ג שבא מכח פיסוק הראשון של חטים שהיה דרך מקח וממכר ולא דרך הלואה וקשה לפירושו חדא שצריך למחוק הספרים לקמן (דף סג.) בגמרא דגרס והא לקח קתני מאי לקח לקח בהלואתו כי לפי זה אתי שפיר לקח דקאי אחטים דשרו ועוד כיון דאסור לא קאי אלא איין מאי פריך בגמרא וכי אין לו יין מאי הוי והתנן יצא השער פוסקין אע״פ שאין לזה יש לזה וכי לא ידע דאסור לפסוק יין מחמת חוב ולא נתן לו אז שום דמים ועוד מדמשני בבא לחוב בדמיהם מכלל דמעיקרא סבר שהיה נותן לו דמים ותו אדפריך מיצא השער פוסקין לפרוך מרישא דשרי גבי חטים מיהו זה יש לתרץ דהוה משני דאסור קאי גם ארישא או הוה מוקמינן רישא דשרי ביש לו חטים דוקא לכך נראה דאיזהו תרבית דאסור קאי אכולה מתני׳ וכי קתני בסיפא יין אין לו הוא הדין דגם חטין אין לו לכך פריך בגמרא וכי אין לו יין וגם חטים מאי הוי ועיקר קושייתו מכח חטים דאסור כי אין לו אע״פ שנותן דינר זהב ומשני בבא לחוב בדמיהן שכבר היה חייב לו דינר זהב ובשעת קנין אינו נותן לו כלום ומיד הוי ליה למפרך והא לקח קתני אלא דפריך ליה השתא עדיפא מינה וא״ת אמאי תני גבי יין אין לו כי נמי יש לו אסור ליתן שוה ל׳ דינר הלא אפילו חטים הוה איסורא ליקח בל׳ דינר כיון שלא היה לו חטים בפסק הראשון וי״ל דנקט לאשמועינן דאף ברישא אין לו חטים ואסור. והתנן אין פוסקין – אית דגרסי והתניא משום דלא גרסינן במתניתין יצא השער פוסקין וכן לקמן (דף עב:) אית ספרים דגרסי אלא מתני׳ דאין פוסקין וכו׳ הא יצא השער פוסקין היכי משכחת לה באכלבאי וארבי ולספרים דגרסי הכא והתנן גרסי במתני׳ יצא השער פוסקין ולא גרסי׳ לקמן הא.
אע״פ שאין לזה יש לזה – דאע״ג דלא משך חטין אין זה רבית כיון שאם היה בא מוכר לחזור הוה קאי במי שפרע ולכך חשיבי כנתיקרו ברשות לוקח.
הרי שנושה כו׳ ועמד על גורנו – תימה והלא מעות קונות הכא אפילו מדרבנן דמילתא דלא שכיח היא כדאמרינן בהזהב (לעיל דף מו:) גבי החליף דמי שור בפרה וי״ל דהכא מיירי שלא פטרו ממנו עד שיתן לו החטין.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×